מכבי אש, השכן האיראני המתפשט ו-גאד בלס דה P.M.S

קוראים לי רותם קאפח, בת 42, מתגוררת באשקלון. חזרתי לגור באשקלון לפני 6 שנים, לאחר 13 שנים בתל אביב. רווקה ללא. סופרת, כותבת, יתומה מהורים ומסבתות עשירות. גרה בדירה שכורה ליד הים. לפעמים עושה קידוש עם השכנים מבלי לצאת מהבית. 

לפרק הקודם לחצו כאן
לכל הפרקים לחצו כאן

לא הייתי כאן כמה חודשים, אני יודעת. בזמן הזה הייתי חודשיים בפיליפינים, הייתה מלחמה וזהו בערך. לא ביגי. אז איפה היינו? אהה כן, לקום משנ"צ בערב (אל תשפטו או תפתחו עין) ולראות מהחלון מכבי אש. מה פספסתי?

הכל התחיל כשהשכנה מהבניין הסמוך התנפלה עליי על הבוקר
בוקר, שמש, ציוץ ציפורים וגם הרבה קקי שהן עושות על המכוניות בחניה - בקיצור, עוד בוקר מבורך (בלי ציניות). אני יוצאת מהבניין לשתות את הקפה שלי עם אחותי בים, ואז מפתיעה אותי מהשיחים מישהי שאני לא מכירה בצעקות "תגידי לי, אתם לא שומעים את זה?" אני אומרת לה: "את מה?" הייתה דממה.  היא ממשיכה לצעוק עליי: "מה אתם לא שומעים? מ- 7 בבוקר יש קולות" אני אומרת לה:" גברת, אני לא יודעת על מה את מדברת, אם את שומעת קולות וזה מפריע לך, לכי בעקבות הקולות" והיא ממשיכה להתעצבן עליי, בסוף אמרתי לה: " גברת, אני מכירה אותך? ביי, שלום". 

חשבתי שהיא מחופפת לגמרי, המשכתי ללכת והשארתי אותה עם הקולות. מודה שיש לי שמיעה סלקטיבית, אבל באמת שכשהיא פנתה אליי, לא שמעתי כלום. 

קאט לשעות הערב
אני מתעוררת, רואה הודעה בקבוצה של הבניין "מישהו יודע של מי הכלב?", אני מסתכלת מהחלון ואני רואה בחניה מכבי אש ועוד שתי מכוניות רשמיות עם צ'קלקות, מסתבר שהיה גם וטרינר. הספקתי לשמוע רחשים מהצד השני של הדירה, אני פותחת את החלון להאזין למה שקורה למטה (לא משעמם פה), אני שומעת את השכנות מדברות עם הכבאים ואני מבינה שהם מנסים להכנס לדירה. שמעתי שהיו שם צחוקים, חבל שלא ירדתי למטה לעזור עם שרפרף או משהו. או לעודד את הכבאים במשימה. פתאום, כמו בסרטים, הכבאי הצליח להכנס, שמעתי את הכבאי אומר משהו כמו "יואו יוא יואו", הכלב השתולל, וגם צליל של משהו שנשבר שם. 

אגב, השכנה עם הקולות ניסתה לשחד לפני כן 2 ילדים שיפרצו לדירה דרך החלון (היא באמת מחופפת), מזל שהם לא הקשיבו לה. 

מסתבר שהיה שם גור קטן שהבעלים שלו השאירו אותו לבד בחדר סגור והוא ילל כל היום. החשש היה שהיה רצח והתאבדות או התאבדות (אני סתם מגזימה, כן?) או מישהו שפשוט מת שם בדירה והכלב נשאר לבד. אבל... הדיירים שם הם סתם 2 בחורים צעירים שפשוט חזרו בלילה. לכלב והדיירים שלום.

בלי קשר ועם קשר, קבלו את סנופ דוג:

גאד בלס דה P.M.S | האיראני המתפשט | זקנים הם רק זקנים |רותם הנחמדה עזבה את הבניין

זה ידוע שהתסמונת הקדם ויסתית מביאה בנות ונשים למצבי קיצון. מה שנקרא "Nice Rotem has left the building"" אבל באמת עזבה את הבניין. 

כשרק עברתי לגור בבניין אמרתי שלום לכולם, רובם או מתביישים או לא יודעים לדבר או סתם לא נחמדים. יש לנו שכנים דתיים שעלו מאיראן, נתקלתי בעיקר באבא, חשבתי שהוא סתם דתי כזה מבוייש או שהוא עדיין מדבר רק פרסית שהוא לא מחזיר לי בוקר טוב, אבל לא, מסתבר שכשהוא רצה לדעת אם המעלית עובדת, לא היה לו אכפת לצאת מהדירה שלהם עם תחתונים וציצית (מה הולך פה ג'ונם?), בושה לא הייתה שם. 

נעבור לזקנים. זה שאנשים זקנים, לא אומר בהכרח שהם אוטומטית הופכים לנחמדים כשהם מזדקנים. יש לי שני שכנים, שיהיו בריאים, שלא מחזירים לי בוקר טוב באופן קבוע, עכשיו, לא שאני רגישה לבוקר טוב או יחס... אבל אני כן מרגישה אנרגיה (איזו מילה פיכסוש רוחנית שאני אוהבת). קיצר, קרה המקרה עזרתי לאותו קשישוש והוא היה מלא כולו תודה ומדבר וכאלה, ניכר שהוא יכול לפתוח את הפה שהוא רוצה. יום אחר כך, מתעלם ממני. אותו דבר קרה עם שכן אחר שעזר להם להוריד תנור (לבקשתם המיוחדת) מהדירה, יום לאחר מכן, התעלמות. איך אני יודעת? כי הספקתי לדבר על השכנים ולדרג אותם מי הכי נחמד ומי לא (סתם). 

הפסקתי להיות נחמדה, לא אומרת שלום, עכשיו כולם אומרים לי... כולם. לא מבינה למה אנשים צריכים שיהיו אליהם חרא כדי שיהיו אליהם נחמדים. איף.

גאד בלס דה P.M.S. שמעו, התסמונת הקדם ויסתית מוציאה ממני את הקוף, לטובה ולרעה. רבה עם עמודים ברחוב (לא מתגאה בזה), מבקשת שיחליפו את הפלייליסט של שלמה ארצי בחוצפתי (לא מספיק שיר אחד?) בקפה מול הים ועוד. אני לא אדם שאוהב להתלונן, בכללי. ישנתי בחום של יוני בסיני בלי כילה ואכלו אותי יתושים, כזה. 

או שהזדקנתי או שפשוט התסמונת התעוררה, אבל הערתי למעשנים בבניין. בטח תגידו "את צודקת, למה זה חריג?" בבניין יש פתח של הגג, ככה שהבניין לא הכי סגור הרמטית. יש בו "סוג של איוורור". לא רציתי להיות מהאלה שלא זורמים ועושים עניין. אבל באמת שכבר נחנקתי. למה אני צריכה לצאת מהדירה ולהחנק מהסיגריות? כשחושבים על זה לעומק, אני מבינה שויתרתי על דברים שהם לא סבבה ואני לא צריכה "לספוג" דברים שהם לא סבירים כמו לעשן בבניין כי לא בא לכם לרדת למטה לעשן. זו לא בעיה שלי. אז נכון, אני עכשיו מאלה שמעירים (פיכס), אבל בואו נגיד ככה, ברגע שאני אזמין משטרה למישהו על מסיבה בבית (לא יקרה), שם אני אתחיל לדאוג, נכון לעכשיו, מסיבות לכולם.